מתי אני יודע לבוא ולהגיד זהו זה אני יודע שזוהי הבחירה שלי, מה שקורה חבריה שאם אתם תסתכלו באמת מה קורה במפגש בין שני אנשים, האמת המאוד פשוטה והמאוד קשה לומר אותה שזה לכאורה אנשים פוגשים אנשים, מה שבאמת אנשים פוגשים זה צרכים, פוגשים צרכים, צורך פוגש צורך ובעולם הזה האשליה הגדולה היא שבני אדם פוגשים בני אדם. ברוב המקרים מסכות פוגשות מסכות ותדמיות פוגשות תדמיות. ארווין גופמן בספרו "הצגת האני בחיי היום יום" מדבר על האני הציבורי מול האני הפרטי והאני הציבורי זה כל אותם תדמיות ומסכות ומנגנוני הגנה שאנחנו מוציאים כלפי חוץ. כדי להיות תמיד מוצלח, תמיד חכם, תמיד חזק שלא ייראו את מה שיש לנו בפנים, שלא ייראו את החולשות, שלא יגלו. בחוץ אנחנו לא כל כך מרשים לעצמנו להביא את האני הפרטי שלנו, את האני האינטימי שלנו כי מה שבאמת קורה שאם אני מרגיש חסר בטחון מאיזו שהיא סיבה אז אני זקוק למישהוא שיתן לי הגנה ואז אני מוצא מישהוא שנתפס בעיני כמשענת ואחרי שאני מתחיל להיות איתו אני מגלה שנוספות שם שתי מילים קנה רצוץ אבל בהתחלה נדמה לי שהאדם הזה הוא באמת משענת בשבילי כי הוא משלים את מה שאני תופס כאין לי, שהוא משלים את מה שאני תופס כלא קיים כי אם אתם תסתכלו היטב, אתם תראו מדוע אנחנו בחרנו אחד את השני. בחרנו אחד את השני הרבה פעמים בגלל שהאדם השני אמור להשלים בי את מה שלא קיים בי, ואני חושב שאני חסר חוש הומור אז אני מאוד נמשך למי שיש לו חוש הומור כי אני רציני תמיד כזה, ומי שיש לו חוש הומור זה מה שאני צריך. אני תופס את עצמי כמי שאין לו, אני מחפש את האדם השני כמייצג בשבילי את מה שיש ואין לי ורוב הזוגות שאני מכיר בתחילת שנות חייהם ככה מוצאים אחד את השני. הם מתחברים על בסיס של מה שאין, לא על בסיס שעל מה שיש. אם אין לי את זה ויש אצל האדם האחר, אם אני אתחבר אליו אז העסק הזה יהיה מושלם. רבותי אין טעות יותר גדולה מזאת, מכיוון שמה שקורה ברגע שאנחנו מוצאים ככה ומתחברים זה המפגש שמחבר את האטומים אחד עם השני, אנחנו בעצם לא מתחברים לאדם אלא מתחברים לצורך שאנחנו זקוקים, אבל האדם מגיע חבילה אחת נכון? הוא לא רק נותן לנו את הצורך שאנחנו רוצים הוא מגיע גם עם דברים אחרים ועכשיו מה נעשה עם זה, מה אנחנו עושים עם המטען העודף, מה אנחנו עושים עם אותם חלקי מוט שאנחנו לא זקוקים להם, הרי אני לא זקוק לו אני זקוק למשהו שיחבר אותי, אז מה אני עושה עם כל אותם חלקים, הרי אני לא יכול לחלק אותם חלקים, אני בטוח שלחלקכם זו הייתה פנטזיה שעברה לכם בראש בייחוד בקטע הזוגי לפני שהתחתנתם אמרתם לעצמכם את המשפט הבא: