מודעות זה תנאי הכרחי לשינוי. בלי מודעות אדם לא יכול לעשות שום שינוי משמעותי בחיים שלו. הוא מסתובב כמו עיוור. אדם שבעצם הוא מסתובב כמו עיוור הוא לא יכול לדעת לאיפה הוא הולך. אני יכול לדמיין כרגע שלכולנו יש מטרה לשינוי, ובשביל הנקודה הזאת אנחנו שמים נקודה בחדר. שמים נקודה בחדר ועכשיו ברגע שאני רואה את המטרה ואני יודע איפה אני נמצא. יש לי בעצם שתי נקודות. נקודה A ונקודה B. כאשר אני רוצה לשנות משהו אני יודע שאני רוצה להגיע מנקודה A שבה אני נמצא לנקודה B. אם אני לא יודע מהי נקודה B ואני לא יודע מה נקודה A אני כמו עיוור ומסתובב סביב עצמי כמו במעגלים ולא יודע לאיפה ללכת. זה קורה לכל כך הרבה אנשים מאיתנו שבעצם שי להם איזשהו רעיון לאיפה הם היו רוצים להגיע, יש להם איזשהו רעיון של נקודה B  אבל בעצם בגלל שהם לא הגדירו לעצמם איפה הם נמצאים והם לא קולטים ומתבוננים איפה הם בעצמם אז הם לא יכולים לעשות את התהליך הזה שהוא כל כך חשוב של שינוי.
שינוי של עצמי, שינוי, של ... שלי עם הסביבה. בעצם אם אנחנו מסתכלים על זה שמודעות זה הכלי הבסיסי כדי שנוכל לעשות איזשהו שינוי בתוך תוכנו. אז בואו נעצור לרגע ונמשיך שנייה ונראה מה זה אומר המודעות הזאת.
מה הפעולה הזאת. נשאל שאלה כמו, האם מודעות זו תכונה שאנחנו נולדים איתה? האם מודעות זו תכונה תורשתית? האם נמצא כרומוזום בתוכנו שנקרא מודעותיטיס? האם יש מערכת כזאת שאדם או שהוא נולד איתה או שהוא לא נולד איתה? פה יש לנו איזושהי תשובה שגם נלמדת מהמחקרים לגבי תורשה וסביבה: אנחנו לא נולדים עם מודעות.